תמ"ש 4331/08, ל.ז. נ' א.ז.
כב' השופטת אספרנצה אלון
בשם התובעת עו"ד סיגל אלון; בשם הנתבע עו"ד יהונתן גינת
21.07.2009
העובדות:
הקטינה א' נולדה בישראל ביום 31.3.02. אמה, כבת 40, נוצרייה בדתה, תושבת ואזרחית רומניה ובעלת אזרחות ישראלית, אינה עובדת בישראל. אביה, כבן 38, ערבי נוצרי, בעל אזרחות ישראלית עובד כראש צוות בילוש במשטרה. הורי הקטינה נישאו זה לזו ב- 1997 בנישואין אזרחיים ברומניה ובישראל ביום 27.7.98. הקטינה חלקה את חייה, לסירוגין, בישראל וברומניה. בשנת 2003, במועד מדויק שאינו ידוע, שבו האם והקטינה. ביום 3.7.06, עת הייתה הקטינה כבת 4, עברו האם והקטינה להתגורר ברומניה למשך קרוב לשנתיים. במהלך תקופה זו מתחנכת הקטינה בגן פרטי ברומניה, האב והקטינה שומרים על קשר טלפוני יום יומי ומתקיימים מפגשים בין השניים אחת לשלושה חודשים בממוצע.בשנת 2007, בהיות הקטינה כבת 5 וחצי, הגיע האב לרומניה ומשם יצאו הצדדים לחופשה משותפת בפריז עם הקטינה. באוקטובר 2007 הגיעו האם והקטינה לביקור בישראל למשך 10 ימים. הצדדים החליטו להיפרד והחלו תהליך גירושין ובניית הסכם גירושין. במרץ 2008- בהיות הקטינה כבת 6 (27.3.08), הגיעו האם והקטינה לארץ ליום הולדת הקטינה והאב וכן על מנת לערוך הסכם גירושין. כארבעה ימים לאחר מכן הגיש האב תביעת משמורת על הקטינה ובקשה לעיכוב יציאת הקטינה מהארץ. נגד הקטינה ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ביום 2.4.08. בנסיבות, הצדדים והקטינה מתגוררים, לעת ההיא, תחת קורת גג אחת בבית האב. לאחר חופשת פסח 2008 השתלבה הקטינה בגן ולאחר מכן עלתה לכתה א' בבית הספר היסודי.
החלטה:
א. בין הצדדים אין חולק כי לו נתכוונה האם להתגורר בארץ עם הקטינה- היתה המשמורת על הקטינה נותרת בידיה. זאת, בהתאם לחוות דעת המומחים שנדרשו לנידון. לפיכך הוקנתה המשמורת על הקטינה לאם, בשים לב להצהרתה כי תאפשר הסדרי ראיה נרחבים.
ב. אשר להגירת האם והקטינה לרומניה, עמדת אנשי המקצוע הנה, כי הקטינה זקוקה לשני הוריה והם מספקים לה חלקים רגשיים אחרים ואולי משלימים. אולם, בהעמקת הבדיקה של טובתה, יש לבחון את התמונה בשלמותה. סביבתה הטבעית של הקטינה היא רומניה, היא משתייכת תרבותית לשם, מערכת תמיכה ודמויות משמעותיות כמו הסבים נמצאים שם. כעולה מהתסקירים וחוות הדעת, בפועל- לקטינה לא היה מקום מגורים קבוע, והיא נדדה בין רומניה לישראל. בתסקירים מתוארים קשייה של הקטינה להיקלט בארץ. כמו כן, לקטינה קשר עם דמויות משמעותיות נוספות- הקטינה קשורה לסביה מצד אמה, מתגעגעת אליהם ומביעה את רצונה המפורש לחיות בקרבתם.
ג. הלכה היא, כי רצונו של קטין, באם הינו אמיתי וכנה ובכפוף לגילו ולמידת בגרותו, יבוא במכלול השיקולים. המגמה של כיבוד רצון הילד, מצאה ביטוי מפורש בחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, באמנה בדבר זכויות הילד, וקנתה מקום מרכזי בפסיקת בתי המשפט בישראל. הקטינה חזרה והביעה את רצונה לשוב לרומניה.
ד. כבר נפסק כי יש ליתן משקל לזכותו של ההורה המשמורן לקבוע את מהלך חייו, להמשיך בחייו ולפתוח בדרך חדשה. זאת, לצד זכותו של ההורה שאינו משמורן לקשר רציף עם הילד. במקרה דנן, מרכז חייה של האם נמצא ברומניה- הוריה ואחותה מתגוררים ברומניה, עבודתה ברומניה ושפתה ותרבותה של האם קושרים אותה לרומניה. מהתסקירים ומהתנהלות האם עולה כי לא הצליחה להשתלב בארץ באופן מלא.
ה. לפיכך, בית המשפט אישר הגירתן של האם והקטינה לרומניה וזאת בכפוף להסדרי ראיה נרחבים.
כב' השופטת אספרנצה אלון
בשם התובעת עו"ד סיגל אלון; בשם הנתבע עו"ד יהונתן גינת
21.07.2009
העובדות:
הקטינה א' נולדה בישראל ביום 31.3.02. אמה, כבת 40, נוצרייה בדתה, תושבת ואזרחית רומניה ובעלת אזרחות ישראלית, אינה עובדת בישראל. אביה, כבן 38, ערבי נוצרי, בעל אזרחות ישראלית עובד כראש צוות בילוש במשטרה. הורי הקטינה נישאו זה לזו ב- 1997 בנישואין אזרחיים ברומניה ובישראל ביום 27.7.98. הקטינה חלקה את חייה, לסירוגין, בישראל וברומניה. בשנת 2003, במועד מדויק שאינו ידוע, שבו האם והקטינה. ביום 3.7.06, עת הייתה הקטינה כבת 4, עברו האם והקטינה להתגורר ברומניה למשך קרוב לשנתיים. במהלך תקופה זו מתחנכת הקטינה בגן פרטי ברומניה, האב והקטינה שומרים על קשר טלפוני יום יומי ומתקיימים מפגשים בין השניים אחת לשלושה חודשים בממוצע.בשנת 2007, בהיות הקטינה כבת 5 וחצי, הגיע האב לרומניה ומשם יצאו הצדדים לחופשה משותפת בפריז עם הקטינה. באוקטובר 2007 הגיעו האם והקטינה לביקור בישראל למשך 10 ימים. הצדדים החליטו להיפרד והחלו תהליך גירושין ובניית הסכם גירושין. במרץ 2008- בהיות הקטינה כבת 6 (27.3.08), הגיעו האם והקטינה לארץ ליום הולדת הקטינה והאב וכן על מנת לערוך הסכם גירושין. כארבעה ימים לאחר מכן הגיש האב תביעת משמורת על הקטינה ובקשה לעיכוב יציאת הקטינה מהארץ. נגד הקטינה ניתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ביום 2.4.08. בנסיבות, הצדדים והקטינה מתגוררים, לעת ההיא, תחת קורת גג אחת בבית האב. לאחר חופשת פסח 2008 השתלבה הקטינה בגן ולאחר מכן עלתה לכתה א' בבית הספר היסודי.
החלטה:
א. בין הצדדים אין חולק כי לו נתכוונה האם להתגורר בארץ עם הקטינה- היתה המשמורת על הקטינה נותרת בידיה. זאת, בהתאם לחוות דעת המומחים שנדרשו לנידון. לפיכך הוקנתה המשמורת על הקטינה לאם, בשים לב להצהרתה כי תאפשר הסדרי ראיה נרחבים.
ב. אשר להגירת האם והקטינה לרומניה, עמדת אנשי המקצוע הנה, כי הקטינה זקוקה לשני הוריה והם מספקים לה חלקים רגשיים אחרים ואולי משלימים. אולם, בהעמקת הבדיקה של טובתה, יש לבחון את התמונה בשלמותה. סביבתה הטבעית של הקטינה היא רומניה, היא משתייכת תרבותית לשם, מערכת תמיכה ודמויות משמעותיות כמו הסבים נמצאים שם. כעולה מהתסקירים וחוות הדעת, בפועל- לקטינה לא היה מקום מגורים קבוע, והיא נדדה בין רומניה לישראל. בתסקירים מתוארים קשייה של הקטינה להיקלט בארץ. כמו כן, לקטינה קשר עם דמויות משמעותיות נוספות- הקטינה קשורה לסביה מצד אמה, מתגעגעת אליהם ומביעה את רצונה המפורש לחיות בקרבתם.
ג. הלכה היא, כי רצונו של קטין, באם הינו אמיתי וכנה ובכפוף לגילו ולמידת בגרותו, יבוא במכלול השיקולים. המגמה של כיבוד רצון הילד, מצאה ביטוי מפורש בחוק ביהמ"ש לענייני משפחה, באמנה בדבר זכויות הילד, וקנתה מקום מרכזי בפסיקת בתי המשפט בישראל. הקטינה חזרה והביעה את רצונה לשוב לרומניה.
ד. כבר נפסק כי יש ליתן משקל לזכותו של ההורה המשמורן לקבוע את מהלך חייו, להמשיך בחייו ולפתוח בדרך חדשה. זאת, לצד זכותו של ההורה שאינו משמורן לקשר רציף עם הילד. במקרה דנן, מרכז חייה של האם נמצא ברומניה- הוריה ואחותה מתגוררים ברומניה, עבודתה ברומניה ושפתה ותרבותה של האם קושרים אותה לרומניה. מהתסקירים ומהתנהלות האם עולה כי לא הצליחה להשתלב בארץ באופן מלא.
ה. לפיכך, בית המשפט אישר הגירתן של האם והקטינה לרומניה וזאת בכפוף להסדרי ראיה נרחבים.
את פסק הדין המלא תוכלו למצוא בתקדין, המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל, הכולל במנוי אחד מעל ל-500,000 מסמכי פסיקה וחקיקה וכחצי מיליון כתבות עיתון גלובס !!!
http://www.takdin.co.il
http://www.takdin.co.il
